החלטה בתיק בש"א 15882/07

המבקשים (הנתבעים מס' 1, 2 ו-5-7) עותרים להורות למשיבה (התובעת) לגלות בתצהיר גילוי מסמכים את פרטי קלטות ותמלילי השיחות המצויים ברשותה, לרבות המועדים בהם נערכו השיחות ושמות הצדדים להן, וכן לאפשר להם להאזין לקלטות אותן שיחות ולעיין בתמליליהן.

בסעיף 4 לתצהיר הגילוי מטעם המשיבה אוזכרו- "קלטות+תמלילי שיחה (חסוי זמני-הוכן לצורכי משפט)".

המבקשים טוענים, כי הם פנו למשיבה בבקשה לעיין בקלטות ובתמלילים, ונענו כי חל חסיון זמני מפני עיון בהם, עד לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעמם. לטענת המבקשים, ככל שמדובר בחיסיון מסמכים שנערכו לצורכי משפט, הרי שמשמעות הדבר שאין להציגם בשום שלב במהלך המשפט, ולכן גם אין להתיר את הגשתם לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם המשיבה. בנוסף, טוענים המבקשים, כי קבוצת מסמכים זו אוזכרה בתצהיר באופן כללי וגורף, ללא פירוט, וזאת בניגוד לנדרש.

המשיבה טוענת בתגובתה, כי מדובר בקלטות שבהן מוקלט צד שלישי "אשר בקיא ברזי התנהלות המבקשים", וכי אין מדובר ב"בדיקת זכרון" למבקשים, אלא בניסיון למנוע מהם לתאם את גירסתם בהתאם לתוכן השיחות, על דרך מסירת הקלטות והתמלילים לעיונם או מסירת פירוט נוסף בתצהיר.

בהחלטתי מיום 11/12/07 הוריתי על העברת התמלילים לעיוני, במעטפה סגורה.

בכתב התביעה נטען, כי ביום 6/11/94 ייסדו המבקש 1 והמשיבה את חברת קניון דרורים בע"מ, במטרה להקים ולהפעיל באמצעותה קניון וחלקים מתחנת דלק על מקרקעין מסוימים. בהתאם לתקנון ההתאגדות של החברה, מוקנית לבעלי המניות שלה זכות סירוב האחד כלפי השני, במקרה שבו אחד מהצדדים מבקש להעביר מניותיו לצד שלישי, המאפשרת לבעל המניות לרכוש את המניות הנעברות באותו הסכום עליו הוסכם עם הצד השלישי.

המשיבה טענה בכתב התביעה, כי בשלב מסויים, היא גילתה שהמבקש 1 מכר את מניות החברה, ללא ידיעתה, לחברת נועה נכסי נדל"ן בע"מ (המשיבה הפורמלית והנתבעת 3). המשיבה טענה, כי בתוך פרק זמן של כשנה אחת, היא מצאה עצמה מתמודדת עם הסכמים שונים בין המבקש 1 לבין המשיבה הפורמלית, שהוצגו בפניה על ידי המבקשים, וכללו מספר מחירים שונים לעיסקת מכירת המניות. 

ההסכמים והמכתבים השונים והעוקבים שהוצגו, נקבו במחירים הבאים-

3,200,000 ש"ח, 3,400,000 ש"ח , 8,000,000 ש"ח , 4,000,000 ש"ח ו-6,000,000 ש"ח .

לטענת המשיבה, בבסיס מצגים בלתי עקביים אלה ניצבת "מזימה" שמטרתה העברת סכום ההפרש, בין המחיר שהוצג למחיר האמיתי, לידי הנתבעים עצמם (סעיף 25 לכתב התביעה).

עיינתי בתמלילים שהועברו לעיוני, והתרשמתי כי תוכנן של השיחות עשוי להבהיר את העובדות הנטענות, ולאמתן כנגד גירסתם העובדתית של המבקשים, כפי שתוצג בשלב עתידי של ההליך. עם זאת, אני חייב לציין, כי לא ברור לי מדוע טענה המשיבה בתצהירה כי קלטות השיחה הוכנו לצורכי משפט.

אציין כאן, כי אין לכאורה מקום להידרש לטענה בדבר החיסיון. חומר שנוצר בגדרי הכנה למשפט, ומתבקש לגביו חיסיון, במקרים רבים אין כוונה לעשות בו עצמו שימוש ראייתי - אך כאן עסקינן בהקלטות שככל העולה מן התיק מעוניינים לעשות בהן שימוש ראייתי, ואם כן לא בחיסיון ענייננו. ראו: רע"א 5806/06 עזבון נמירובסקי נ' שימקו (לא פורסם, ניתן ביום 13.6.07). בפועל אין מדובר איפוא בענייננו בחיסיון, אלא בשיקול דעת באשר לעיתוי הגשתם של מסמכים.

ובכן,נקודת המוצא לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם הוא גילוי מירבי, אך זכות זו אינה בלתי מוגבלת, ויש לאזנה עם ערכים אחרים ואינטרסים דיוניים של הצד שכנגד. בנוסף, נקבע כי מאחר שנקודת המוצא היא גילוי מירבי, הרי שעל בעל הדין הטוען כי יש לחרוג מהכלל האמור, מוטל הנטל להסביר מדוע יהיה זה צודק ויעיל שלא לאפשר למבקש העיון לבדוק ביסודיות את המסמכים הנדרשים (בר"ע 1753/04 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' רונן גולד (פורסם בנבו)).

לאחר עיון בתוכן התמלילים, אני סבור כי המשיבה נשאה בנטל השכנוע האמור, שכן בנסיבות העניין, גילוי פרטי התמלילים ועיון בהם בשלב זה עלול להפריע לבירור עמדתם הנגדית של המבקשים, וקיימת הצדקה לדחות את מועד הגילוי והעיון, עד לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית מטעם המבקשים.

הבקשה נדחית.  אין צו להוצאות.  

ניתנה היום ז' בשבט, תשס"ח (14 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: